צח שטילר

פעמים רבות אנחנו מגיבים להתנהגות של אדם אחר כאילו היא אומרת משהו ברור וחד משמעי. חבר לא ענה להודעה, ומיד עולה המחשבה "הוא כועס עליי".

"אגו מתבונן" הוא מונח המשמש בפסיכולוגיה (אשר נלקח מהתיאוריה הפסיכואנליטית) כדי להתייחס לחלק בתודעתו של האדם שאחראי להתבוננות עצמית נפשית. לפעמים חלק זה מכונה "העד" או "הצופה" והוא נחשב להיבט חשוב של מודעות עצמית ותשומת לב נפשית פנימית. האגו המתבונן מאפשר לנו לקחת צעד אחורה ולהתבונן במחשבותינו, רגשותינו והתנהגויותינו באופן לא שיפוטי או ביקורתי (אלא

חרדה הינה התגובה הטבעית של הגוף ללחץ או לסכנה נתפסת. כאשר אדם מרגיש מאוים או מודאג, גופו משחרר הורמונים המגבירים את קצב הלב ואת לחץ הדם שלו, ומכינים אותו להילחם או לברוח מהאיום הנתפס. תופעה זו ידועה בשם תגובת "הילחם או ברח". חרדה יכולה להיות תגובה מועילה במצבים מסוימים, שכן היא יכולה להניע את האדם

בתיאוריה הפסיכואנליטית, אשר עליה לרוב נשענת הפסיכולוגיה המודרנית, הלא מודע הוא החלק בנפש אשר מכיל את המחשבות, הזיכרונות והדחפים שאינם נגישים למודעותו של האדם (כלומר לחומרים הנפשיים אשר האדם יכול לחשוב, להרגיש ולשייך אותם לעצמו). לפי התיאוריה, מחשבות, זיכרונות ודחפים לא מודעים אלו משפיעים באופן מכריע על דפוסי התנהגותו של האדם, למרות שהם אינם ידועים

לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, קונפליקט לא מודע מתייחס לתהליכים המנטליים המתרחשים מחוץ למודעות של האדם (הלא מודע). קונפליקטים אלו הם לרוב תוצאה של רצונות, רגשות או דחפים סותרים הנמצאים במאבק זה עם זה. לפי זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, יש בכל בני האדם חלק נפשי לא מודע אשר הוא המקור לרבות מהמחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו. מדובר בחלק

יש אפשרות לפתח קשר והתבוננות נפשית באמצעות האזנה. ניתן לעשות זאת באמצעות שינוי העמדה הנפשית בדרך ההאזנה לאחר. ניתן לדמות את ההאזנה לדברי האחר מתוך עמדה חדשה זו להתבוננות בתמונה במוזיאון. התמונה אינה מאיימת עלינו ואנו לא זקוקים לאוטומט של הסכמה או התנגדות עימה, במקום זאת, אנו מאפשרים לרשמי התמונה להיכנס לתוכנו ולאחר מכן ישנה

גבולות ההורים לילדים הם המגבלות והכללים שהורים מציבים לילדיהם על מנת לעזור להם לפתח תחושת עצמי בריאה והתנהגות חברתית הולמת. זה יכול לכלול קביעת כללים והשלכות לשבירת כללים אלה, כמו גם מתן מבנה ועקביות להתנהלות הביתית. באמצעות גבולות אלו ההורים מבססים ציפיות להתנהגות ילדיהם ועוזרים להם להבין את מקומם במשפחה ובחברה, ומעניקים תחושת ביטחון. ליחסי

פעמים רבות עולה בנו הרצון להחליף הרגשה או התנהגות אשר מרגיש לנו שאינה תואמת את הערכים הרצויים לנו באחת אשר תרגיש לנו יותר נכון בכדי להיות מאושרים יותר. למשל, אם אני לא מרוצה מרמת הכושר שבה אני נמצא ואני מרגיש שאם אהיה יותר בכושר אהיה יותר מאושר אז יש קול פנימי שאומר "הלוואי שהייתה בי