יש אפשרות לפתח קשר והתבוננות נפשית באמצעות האזנה. ניתן לעשות זאת באמצעות שינוי העמדה הנפשית בדרך ההאזנה לאחר. ניתן לדמות את ההאזנה לדברי האחר מתוך עמדה חדשה זו להתבוננות בתמונה במוזיאון. התמונה אינה מאיימת עלינו ואנו לא זקוקים לאוטומט של הסכמה או התנגדות עימה, במקום זאת, אנו מאפשרים לרשמי התמונה להיכנס לתוכנו ולאחר מכן ישנה אפשרות להביע את רגשותינו או מחשבותינו לגביה. אותו הדבר אפשר לעשות לגבי המילים שאנו עצמנו אומרים. אפשר להגיד שמבחינה נפשית, כל דבר אותו אנו אומרים הוא אסוציאציה אותה ניתן לפרק ולפענח. היופי טמון באינסופיות של המהלך, כלומר, אין נכון או לא נכון- קיים רק השלב שבו נמצאים באותו הרגע.
דוגמא: חבר מגיע לביקור ואומר "וואו, לא הצלחתי למצוא חניה, ממש מלא פה ברחוב".
נתבונן באפשרות חשיבה אחת על דברי החבר ומספר אפשרויות תגובה (כל הנאמר הינו רק אחת מיני הרבה אפשרויות של פרשנויות חשיבה ותגובות):
נוכל לחשוב ולפרש את דברי החבר ככעס והאשמה. מדוע? מכיוון שמבחינת ההיגיון- תמיד יכולה להימצא תשובה וניסוח לכל דבר וניתן להגיד שהחבר כעס על הסיטואציה ולא התכוון לאמירה אישית. אך מבחינה נפשית-בקשר בין שני אנשים או יותר, ישנו חיפוש מתמיד אחר דמויות עליהן ניתן להשליך ולהפנים רגשות ודפוסים נפשיים.
נסתכל על מספר תגובות עימן נוכל להגיב:
תגובות שפחות משתמשות בהתבוננות ויותר משתמשות ב"אוטומט" של דפוסים לא מודעים
תגובה אשר מקבלת על עצמה את והאחריות והכעס: "כן, באמת קשה למצוא פה חניה" "אני מצטער, אני יודע שזה סיוט"
תגובה אשר מתנגדת לכעס ולאחריות: "למה? אני תמיד איכשהו מצליח למצוא", "בסדר, לא נורא, אם מחפשים-מוצאים"
תגובה של הצעת פתרון- תגובה אשר בדרך כלל מנסה להתחמק מהרגש המובע ומשמרת דפוסים אוטומטיים קיימים: "בפעם הבאה תנסה לחנות ב…", "פעם הבאה תתקשר אלי ואני אעזור לך".
תגובות שמערבות התבוננות פנימית ומהוות ניסיון לחיבור ופתיחות רגשית:
זיהוי המבע הרגשי של החבר והצטרפות: "זו הרגשה מוכרת, גם אני מתוסכל כשהדברים לא מסתדרים לי" "אני מבין אותך, זה מכעיס"
מתן אפשרות לחלחול דברי החבר לתוכנו והעלאת אסוציאציות מתוך הדברים הנאמרים:
"וואי, זה מזכיר לי שפעם ניסיתי להירשם לאיזה קורס שממש רציתי ואיך שסיימתי את למלא את הפרטים ההרשמה נסגרה והקורס התמלא. הייתי ממש מתוסכל וכעסתי על עצמי"
התגובות המערבות התבוננות פנימית, יכולה לקדם את האדם לחיבור רגשי מעמיק יותר עם החבר ועם עצמו.
ניתן לטעון כי בני אדם לאו דווקא מדברים כך בשיחה יומיומית רגילה, אך לרוב שיחה בין שני חברים ששקועים בשיחה ביניהם מתנהלת לרוב בצורה של אסוציאציות כאשר דברי האחר תמיד מעלים עוד ועוד דברים אצל האדם המקבל אותם ויש לו מצידו אפשרויות בחירה בין הדברים שהוא מעוניין להגיד לחבר. ניתן לדמות את השיחה להתמסרות עם כדור כאשר ניתן לבחור מספר אופני זריקה של הכדור לאחר.
העלאת חומרי התבוננות זו מטרתנו. היא המאפשרת את הזרימה בשיחה. על מנת להתחיל להתנסות בכך, ישנן מגוון אפשרויות תקשורת שאינן ישירות אשר מאפשרות תגובה מושהית ומרחב חשיבה להתבוננות פנימית ומענה יותר רגשי (כגון: ווטסאפ, מיילים, תגובות ברשתות חברתיות). כך ניתן לפתח ולהעמיק את ההתבוננות העצמית, את הקשר עם האחר ואת הקשר עם עצמנו.